הזכאות להגיש תביעה בגין פגיעה כתוצאה מפעולות איבה בפני המוסד לביטוח לאומי תלויה במעמדו המשפטי של האדם בישראל ובמקום הפגיעה. הקטגוריות הבאות זכאיות:
- תושב או אזרח ישראלי שנפגע בישראל, ביהודה, שומרון וחבל עזה (בשליטה ישראלית) או בחו"ל.
- אזרח ישראלי שטרם חלפה שנה מיום שחדל להיות תושב ישראל, שנפגע בחו"ל.
- מי שאינו תושב ישראל או אזרחה, אך נכנס לישראל כדין, על פי רישיון או אשרה שניתנו לו לפי חוק הכניסה לישראל או פטור מהם (כגון בעל דרכון דיפלומטי או תיירים ממדינה הפטורה מישראל מחובת אשרה, וכו'), פצועים בישראל, או ביהודה, שומרון ורצועת עזה (בשליטת ישראל).
- תושב השטחים בעל תעודת זהות ישראלית, פצוע בתחומי הקו הירוק.
- תושב השטחים, בעל היתר כניסה לישראל ממפקד הכוחות הצבאיים בשטח, שנפצע בתחומי הקו הירוק.6. תושב חוץ שנפגע במהלך וכתוצאה מעבודתו אצל מעסיק ישראלי בחו"ל. מעסיקים ישראלים בחו"ל כוללים שגרירויות וקונסוליות ישראליות ברחבי העולם, משלחות ממלכתיות שונות וגופים ישראליים הפועלים בחו"ל שאושרו על ידי שר הרווחה בנוגע לתשלומים לנכי פעולות איבה, כגון הסוכנות היהודית, בנקים (לאומי, דיסקונט, הפועלים), צים ועוד.
אנשים שאינם משתייכים לאחת מקטגוריות אלה לא ייחשבו כנפגעי פעולות איבה, גם אם האירוע שבו נפגעו מהווה פעולת איבה לפי החוק. בנוסף, גם אדם שנפגע בעת ביצוע פשע או עבירה שיש בה זדון או רשלנות חמורה לא יוכר כנפגע פעולות איבה.
לעומת זאת, אם הקורבן משתייך לאחת מהקטגוריות הללו, הוא ייחשב קורבן של מעשי איבה גם אם לא היה היעד המיועד של מבצע הפיגוע. כך למשל, אם תייר זר או ערבי תושב ישראל נפגע "בשוגג" מפיגוע של מחבל ערבי שתכנן לפגוע ביהודים בלבד, גם הם ייחשבו כנפגעי פעולות איבה.
המסמכים הנדרשים להגשת תביעה
בעת הגשת תביעה בגין פציעה או נכות כתוצאה מפעולות איבה למוסד לביטוח לאומי, יש להגיש את המסמכים הבאים:
- מסמכים רפואיים המעידים על הנזק הרפואי שנגרם לנפגע כתוצאה מפעולות האיבה. כמו כן, מומלץ לצרף דו"ח מרופא מומחה המטפל בפציעותיו של הנפגע.
- דו"ח מהמוסד הרפואי שבו טופל הנפגע לראשונה לאחר פציעתו בלחימה.
- במקרה של פגיעה בחרדה, יש לציין זאת בכתב התביעה, ולצרף סיכום של הטיפול הנפשי או מסמכים מהגופים המקצועיים המטפלים בנפגע עקב החרדה. 4. במקרה של פעולה עוינת בה לא היו נפגעים רבים, יש לצרף אישור משטרתי – "אישור על הודעה על נזק/פגיעה כתוצאה מפעולת איבה נגד ישראל", ו/או אישורים המעידים על נסיבות הפגיעה, כגון אישור של מועצה או רשות מקומית.
- במידה והאירוע התרחש ביהודה ושומרון יש לצרף אישור צה"לי.
תהליך הגשת התביעה
על מנת להגיש תביעה בגין פגיעה עקב פעולות איבה למוסד לביטוח לאומי, יש להגיש את טופס בל/580 – "הודעה על פגיעה עקב פעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה" (ניתן לקבל את הטופס בסניפי המוסד לביטוח לאומי או להורידו מאתר המוסד לביטוח לאומי), בצירוף המסמכים הנדרשים אשר פורטו בסעיף הקודם.
מבחינת חוק ההתיישנות, יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים (שנה אחת) בלבד מיום קרות האירוע העוין. אמנם ישנם מקרים חריגים בהם המוסד לביטוח לאומי יסכים לקבל את התביעה גם אם הוגשה באיחור, אך מומלץ שלא להסתמך על כך ולהגיש את התביעה מראש.
תפקיד הוועדה המאשרת במשרד הביטחון
לאחר הגשת מסמכי התביעה למוסד לביטוח לאומי, מועברים המסמכים לוועדה המאשרת במשרד הביטחון לצורך בחינתם. ועדה זו קובעת האם האירוע עומד בהגדרה של פעולה עוינת והאם יש להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה. קבלת אישור הוועדה המאשרת הינה קריטית לצורך קבלת הזכויות המגיעות בגין פגיעה עוינת, וזכויות אלו לא ניתנות ללא אישור הוועדה.
פגיעה עוינת מוגדרת כאחת מאלה:
- פגיעה מפעולת איבה של כוחות האויב. 2. פגיעה גופנית של אדם עקב מעשי איבה של כוחות האויב או פגיעה גופנית בנסיבות שבהן הייתה סיבה לחשוד באופן סביר כי יבוצעו מעשי איבה.
- פגיעה מכלי נשק שיועדו למעשי איבה של כוחות האויב, או פגיעה מכלי נשק שיועדו כנגד פעולה כאמור.
- נזק שנגרם ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית לפגוע באדם בשל השתייכותו ללאום-מוצא אתני והנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
החלטת הגורם המאשר במשרד הביטחון תינתן תוך שלושה חודשים, אלא אם כן החליט הגורם, מטעמים מיוחדים, להאריך את מועד מתן החלטתו.
אם הגורם המאשר קבע כי האירוע עולה כדי מעשה איבה וכי יש להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה, יהיה התובע זכאי לקבל את כל הזכויות המגיעות לו עקב כך. אם הגורם המאשר קבע כי האירוע אינו עולה כדי מעשה איבה ו/או כי אין להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה, ניתן לערער על החלטתו בפני ועדת העררים בתוך חודשיים מיום מתן ההחלטה. החלטת ועדת העררים הינה סופית ולא ניתן לערער עליה.
הגשת תביעה לקצבת נכות
נותר הנפגע פעולות איבה נכה כתוצאה מכך, יוכל להגיש בנוסף תביעה לקצבת נכות למוסד לביטוח לאומי, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
לאחר הגשת התביעה, יזומן הנפגע להתייצב בפני הוועדה הרפואית לנפגעי פעולות איבה על מנת לקבוע את דרגת נכותו באחוזים, ולתקופה זמנית או קבועה.
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור 10%-19% יהיה זכאי לקבל מענק נכות חד פעמי, בסכום המחושב בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו.
קורבן שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% לפחות יהיה זכאי לקבל קצבת נכות חודשית, בסכום המחושב בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו.
ערעור על החלטה
אם אדם אינו שבע רצון מהחלטת הרשות המאשרת במשרד הביטחון, הוא רשאי לערער על ההחלטה. לשם כך, עליו להגיש ערעור לוועדת הערעורים תוך חודשיים מיום קבלת ההחלטה. החלטת ועדת הערעורים הינה סופית ואין עליה זכות ערעור נוספת.
הבנת וסיוע בהליכים המתאימים בעת הגשת תביעה לפגיעה או לנכות עקב מעשי איבה בישראל הינם קריטיים על מנת להבטיח שקורבנות יקבלו את התמיכה והפיצוי המגיעים להם. על ידי היכרות עם תנאי הזכאות, המסמכים הנדרשים והשלבים הכרוכים בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, יוכלו הפרטים לנווט בתהליך ביתר יעילות ולהבטיח את הזכויות וההטבות המגיעות להם.
