בערב רגיל לכאורה בפברואר 2016 מצא עצמו ג'ורג' גרייב, תושב נצרת בן 25, שזור בשורה של אירועים שישנו את חייו לנצח. בעודו נוהג ברכב מאזדה שהיה שייך לאשת אביו – ללא הסכמתה – הוזמן גרייב לבדיקת רישוי שגרתית. פעילות זו הייתה חלק מתפקידיהם השוטפים של השוטר נתן יוסיפוב ז"ל ופקח עירוני ברחוב תאופיק זיאד בנצרת.
כשיוסיפוב סימן לגרייב להפסיק להשתמש בפנס שלו, גרייב, שהיה נהג חדש, הגיב מחשש שייתפס. במקום לעצור, הוא האיץ, בתקווה להתחמק מהבדיקה. למרות מאמציו המתמשכים של יוסיפוב לאותת לו לעצור, גרייב לא האט. מכוניתו שמרה על מהירותה הגבוהה, ובהשתלשלות אירועים קטלנית פגעה ביוסיפוב.
עוצמת ההתנגשות הייתה קשה. יוסיפוב נזרק לכביש לאחר שהוטח בחזית מכוניתו של גרייב. חומרת פציעתו חייבה אשפוז מיידי. למרות הטיפול הרפואי המהיר והניתוח, יוסיפוב מת מפצעיו 76 ימים לאחר מכן. האירוע הטרגי הזה סימן את תחילתו של מאבק משפטי מורכב שיהדהד עמוק במערכת המשפט הישראלית.
הליכים משפטיים
משפטו הראשון של ג'ורג' גרייב התקיים כמה שנים לאחר האירוע הטרגי שהוביל למותו של השוטר נתן יוסיפוב. גרייב הואשם תחילה בהריגה ונטישה לאחר פציעה, בהתחשב בפזיזות שבה פגע עם רכבו ביוסופוב תוך ניסיון להתחמק מבדיקת רישוי, ולאחר מכן הפקיר את השוטר שנפצע קשה במקום.
החלטת בית המשפט הובילה לעונש של חמש שנות מאסר על גרייב. עם זאת, זה לא היה סוף המסע המשפטי. המדינה, שלא הסתפקה בסעיף ההריגה ובעונש הקל יחסית, החליטה לערער על החלטת בית המשפט הראשוני.
במסגרת הליך הערעור עבר בית המשפט בחינה מפורטת של מעשיו של גרייב והשלכותיהם. לאחר ניתוח מדוקדק של העובדות שהוצגו בתיק, שונו סעיפי האישום נגד גרייב. המעשה של פגיעה ביוסופוב עם רכבו, אי עצירה והותרת פצוע נתפס כיותר מסתם הריגה. זה היה פזיז. הדבר הוביל לשינוי סעיפי האישום מהריגה להריגה בקלות דעת.
למרות שינוי זה בסעיפי האישום שציירו תמונה מדויקת יותר של מעשיו של גרייב, החליט בית המשפט שלא לשנות את גזר הדין. חמש שנות המאסר שנגזרו על גרייב עמדו בעינן, וסימנו את סופו של שלב זה של ההליך המשפטי. השינוי בסעיפי האישום, אף שלא הוביל לעונש מאסר ארוך יותר, היה משמעותי שכן הוא קבע תקדים למקרים דומים בעתיד ושימש שיקוף מדויק יותר של מעשיו של גרייב.
בעקבות האירוע הטרגי וההליכים המשפטיים שהתנהלו לאחריו, המדינה נקטה בצעד לא צפוי. משרד הביטחון הגיש תביעה בסך מיליוני דולרים נגד ג'ורג' חרייב וחברת הביטוח המעורבת במקרה. ההיגיון שעמד מאחורי התביעה היה פשוט אך משמעותי – המדינה ביקשה להשיב לעצמה את הסכומים העצומים ששילמה למשפחתו של השוטר המנוח, נתן יוסיפוב.
חשוב להבין שלאחר מותו בטרם עת של יוסיפוב, המדינה נאלצה לשאת בנטל כספי ניכר. מיליוני שקלים שולמו לבני משפחתו האבלים, אחריות שהמדינה לקחה על עצמה לאור נסיבות מותו של יוסיפוב. תשלומים אלה, כפי שהמדינה מציינת, יימשכו גם בעתיד.
בתביעה שהגישה המדינה נטען שמאחר שפסק הדין הפלילי נגד חרייב מהווה מעשה בית דין חלוט, הוא משמש כראיה לכאורה לעובדות שנטענו בכתב התביעה. משמעות הדבר היא שלמעשה ניתן לקבל את פסק הדין כפשוטו כהוכחה לאחריותו של חרייב לתאונה. לכן, נטען בתביעה, יש להטיל על חרייב ועל חברת הביטוח אחריות כספית לתאונה. עליהם לפצות את התובעת, במקרה זה המדינה, בגין הגמלאות ששילמה ותמשיך לשלם לשאיריו ועיזבונו של יוסיפוב בשל אחריותם לתאונה.
תביעה זו מייצגת התפתחות משמעותית במקרה, מטילה נטל כבד עוד יותר על חרייב ומציגה פרספקטיבה חדשה על תפקידן ואחריותן של חברות הביטוח באירועים טרגיים מסוג זה. התוצאה של תביעה זו עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת, ואף לקבוע תקדים למקרים דומים בעתיד.
לתקרית גרייב-יוסיפוב השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינה משפטית והן מבחינה כספית. עבור ג'ורג' גרייב, האישום בהריגה בקלות דעת הוביל לא רק לעונש מאסר, אלא גם לנטל כלכלי פוטנציאלי אם התביעה תצליח. הוא מהווה תזכורת בוטה להשלכות החמורות של מעשה תמים לכאורה של התחמקות מרישיון.
מנקודת מבטה של המדינה, מקרה זה מדגיש את ההשלכות הכספיות של אירועים כאלה. הסכום הנכבד ששולם למשפחתו של יוסיפוב מהווה הוצאה משמעותית, וחתירתה של המדינה לשיפוי מדגישה את מחויבותה למיצוי הדין עם הגורמים האחראים.
עבור משפחתו של יוסיפוב, מעבר לאובדן הבלתי הפיך, האירוע הוביל למאבק משפטי ממושך. תביעת המדינה, אם תצליח, עשויה להציע הקלה כספית מסוימת, אך המחיר הנפשי נותר בלתי ניתן למדידה.
לסיכום, אירוע זה מהווה דוגמה מובהקת להשפעות האדוות של נהיגה פרועה. בעוד שהמאבקים המשפטיים עשויים להסתיים בסופו של דבר, ההשפעות על כל הצדדים המעורבים הן ארוכות טווח. ככזה, הוא מדגיש את הצורך הדחוף בנהיגה אחראית וציות להוראות אכיפת החוק כדי למנוע תוצאות הרסניות כאלה בעתיד.
