עו"ד גיל קראוס מילא תפקיד מרכזי בייצוג התובע ובהצגת טיעון משכנע שהוביל לפסיקה החיובית. לקראוס, עורך דין מנוסה בתחום דיני הנזיקין, יש רקורד של הצלחות בהגנה על זכויותיהם של עובדים שנפגעו כתוצאה מעבודתם.
המקרה התנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שאחראי על טיפול בסכסוכי עבודה ותביעות באזור. בית המשפט, בראשות השופטת כרמית פלך, בחן בקפידה את הראיות וחוות הדעת המומחים שהוצגו במהלך התהליך המשפטי, בטרם הגיע להחלטתו.
התביעה טענה כי לפני כשלוש שנים, הגבר נהג הביתה ממקום עבודתו בירושלים לכיוון פתח תקווה. בעת שעמד בפקק תנועה בצומת נחלים, רכב שנסע במהירות פגע במכוניתו בעוצמה רבה. הפגיעה ריסקה לחלוטין את רכבו של התובע והשמידה אותו כליל, וגרמה לו לפגיעות באיברים שונים בגופו, כולל עמוד השדרה. לטענת הגבר, עוצמתה ואופייה של הפגיעה עוררו בו בהלה רבה.
בעקבות התאונה, התובע פונה לבית החולים בילינסון, שם אובחן כסובל מלחץ דם גבוה באופן חריג שהלך והחמיר. עם שחרורו, הוא הופנה לבדוק את נושא יתר לחץ הדם – מצב כרוני שעלול להיות קטלני. באמצעות עורך הדין גיל קראוס, הגיש האיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעות עמוד השדרה ויתר לחץ הדם כפגיעות עבודה. ועדה רפואית שבדקה את העובד הכירה בפגיעות עמוד השדרה כפגיעה בעבודה אך דחתה את התביעה בגין יתר לחץ הדם בשל העדר קשר רפואי בין התאונה למצב.
עו"ד קראוס לא נרתע מדחיית התביעה בגין יתר לחץ הדם. הוא המשיך לנהל את התיק, ערער על ההחלטה ולבסוף הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה כאשר גם הוועדה לעררים שמינה המוסד לביטוח לאומי דחתה את בקשת מרשו.
בהציגו את המקרה בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, טען עו"ד קראוס במיומנות כי התאונה הקשה גרמה ללחץ ניכר, וכל התיעוד הרפואי הצביע על כך שהתובע החל לסבול מיתר לחץ דם לאחר התאונה. הוא הצהיר: "העובדה שהתובע מעולם לא סבל מיתר לחץ דם, בשילוב העובדה שלחץ הדם הגבוה הופיע רק לאחר התאונה, מעידה על כך שהלחץ שחווה בתאונה הוא הגורם לעלייה בלחץ הדם, ולהתפתחות תסמונת קבועה של לחץ דם גבוה".
במהלך הדיונים המשפטיים מינתה השופטת כרמית פלאד את פרופ' עמיחי יצחק שטנר, מומחה לרפואה פנימית, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי להעריך את תביעתו של התובע. בתגובה לשאלת השופטת בנוגע לקשר סיבתי בין תאונת הדרכים הקשה של האיש לבין יתר לחץ הדם שלו, אישר המומחה: "במילה אחת – בוודאי. כגורם מחמיר".
המומחה קבע גם כי מדידות לחץ הדם הגבוהות שנערכו בחדר המיון של בית החולים מיד לאחר התאונה, ומעולם לא נצפו קודם לכן, מעידות על כך שלחץ הדם הגבוה נגרם מלחץ. המומחה קבע כי "אצלו אין לי ספק שהאירוע נשוא התביעה הוציא את יתר לחץ הדם מכלל כושר. כוונתי לכך שהתובע היה מפתח עם הזמן יתר לחץ דם בסבירות גבוהה, אלא שהתפרצותו באותה עת וערכיו הגבוהים שנצפו ותועדו ביום התאונה עצמו ואילך, מדברים בעד עצמם".
בעקבות כך, המוסד לביטוח לאומי הודיע כי הוא מקבל את חוות דעתו של הרופא המומחה, והשופטת פורת קבעה כי יתר לחץ הדם של התובע יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
פסיקה תקדימית זו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, בעלת השלכות משמעותיות על מקרים דומים בעתיד. עובדים שילקו ביתר לחץ דם כתוצאה מתאונות הקשורות לעבודה, עשויים כעת לזכות ביתרון משפטי חזק יותר לצורך קבלת הכרה ופיצוי על מצבם.
עו"ד קראוס הדגיש כי יתר לחץ דם נחשב לנכות חמורה, שכן הוא מהווה גורם סיכון עיקרי לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם. לכן, לדבריו, להחלטת בית המשפט יש השלכות משמעותיות על התובע, שצפוי לקבל הטבות משמעותיות שעשויות לגדול במידה ומצבו הבריאותי יחמיר בעתיד.
