הבנת זכויות ופיצויים לנפגעי פעולות איבה בישראל

נוכח מעשי האיבה, הכרת הזכויות שלך וההליכים המשפטיים סביב תביעות נזיקין בישראל הינה קריטית. מאמר זה שואף להשיל מעט אור על עניין מורכב זה, ולהנחות אותך בסבך הגשת תביעה בגין נזקי גוף כתוצאה ממעשי איבה. נפרט מי זכאי להגיש תביעה כזו, המסמכים הנדרשים והשלבים שעליך לנקוט. יתרה מכך, נבחן כיצד נבחנות התביעות, מהם התגמולים האפשריים ומהו תהליך הערעור במקרה שתביעה נדחית. לבסוף, נתייחס לתהליך הגשת תביעה לקצבת נכות ואיך מחושבים תגמולים אלה.

הזכות להגיש תביעה בגין פגיעה עקב פעולות איבה למוסד לביטוח לאומי נתונה לאנשים בהתאם למעמדם החוקי בישראל ולמקום הפגיעה. הזכאים כוללים אזרחי ישראל או תושביה שנפגעו בישראל, ברצועת עזה, ביהודה ושומרון או בחו"ל. כמו כן אזרחי ישראל ששהו בחו"ל פחות משנה. תושבים או אזרחים שאינם ישראלים שנכנסו לישראל כדין ונחבלו בישראל או בשטחים שבשליטת ישראל זכאים אף הם.
זכאים נוספים כוללים תושבי שטחים כבושים בעלי תעודת זהות ישראלית שנפגעו בתחומי הקו הירוק, תושבי שטחים כבושים בעלי היתר כניסה לישראל מאת מפקד כוחות צה"ל, ותושבים זרים שנפגעו תוך כדי עבודתם אצל מעסיק ישראלי בחו"ל. עם זאת, מי שאינו נמנה עם קטגוריות אלה או מי שנפגע תוך כדי ביצוע עבירה או עוולה תוך זדון או רשלנות רבתי לא יוכר כנפגע פעולות איבה.

תהליך הגשת התביעה
כדי להגיש תביעה בגין פגיעות הקשורות למעשי איבה, על האדם למלא טופס בל/580, שכותרתו "הודעה על פגיעה במעשי איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה". טופס זה ניתן לקבל מסניפי ביטוח לאומי או להוריד מהאתר הרשמי שלהם.
יחד עם הטופס על התובעים לצרף מסמכים רפואיים המעידים על הפציעות שנגרמו להם כתוצאה ממעשי האיבה. אם הפגיעה קשורה לחרדה או לבעיות נפשיות אחרות, יש לצרף סיכומי טיפול או מסמכים רלוונטיים. עבור אירועים עם פחות נפגעים, נדרשת תעודת משטרה המאשרת את הנזק או הפציעה.
לאחר עריכת המסמכים המלאים, יש להגישם למוסד לביטוח לאומי. מומלץ להגיש את התביעה בהקדם האפשרי, במסגרת הזמן שנקבעה של 12 חודשים ממועד מעשי האיבה.

בדיקת תביעות וערעורים
לאחר שמוגש תביעה לפגיעה עוינת, המוסד לביטוח לאומי מעביר את המסמכים לגורם המאשר במשרד הביטחון. גורם זה קובע האם האירוע מוגדר כפעולה עוינת והאם יש להכיר בתובע כנפגע עוינות.
ההחלטה ניתנת בדרך כלל תוך שלושה חודשים, אם כי בנסיבות מיוחדות, הגורם רשאי להחליט להאריך תקופה זו. במידה והתובע מוכר כנפגע עוינות, הוא יהיה זכאי לזכויות ול הטבות הנלוות למעמד זה.
עם זאת, במידה והגורם המאשר קובע כי האירוע אינו מוגדר כפעולה עוינת או שהתובע אינו נפגע עוינות, עומדת בפני התובע הזכות לערער על ההחלטה. את הערעור יש להגיש בפני ועדת העררים תוך חודשיים מיום מתן ההחלטה. החלטת ועדת העררים הינה סופית ואין עליה זכות ערעור נוספת.

תקופת ההתיישנות
תביעות בגין פגיעות עקב מעשי איבה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע. פרק זמן זה הינו תקופת התיישנות שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי. יש לשים לב כי אי עמידה במועד זה עלולה לגרום לדחיית התביעה. עם זאת, במקרים חריגים מסוימים המוסד עשוי להסכים לקבל תביעה באיחור. למרות חריגים אלו, מומלץ מאוד לעמוד במועד ולהגיש את התביעה בהקדם האפשרי על מנת למנוע כל סיבוך או עיכוב בתהליך הפיצוי.

תביעות נכות
נפגעי פעולות איבה שנותרו עם נכויות ארוכות טווח זכאים לזכויות נוספות מכוח החוק הישראלי.
אנשים אלה רשאים להגיש תביעה לקצבת נכות למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפציעה. לאחר הגשת התביעה, יזומן הנפגע בפני ועדה רפואית. ועדה זו אחראית לקבוע את שיעור נכותו של הנפגע, המובע באחוזים, והאם היא זמנית או קבועה.
ההטבות שמקבל הנפגע תלויות במידה רבה בשיעור הנכות שנקבע על ידי הוועדה. לדוגמה, נכים בשיעור נכות קבוע שבין 10%-19% זכאים למענק נכות חד פעמי. שווי מענק זה מחושב בהתאם לאחוז הנכות הספציפי שנקבע לגביהם.
לעומת זאת, נכים בשיעור נכות של 20% ומעלה זכאים לקבל קצבת נכות חודשית. גובה קצבאות אלה מחושב אף הוא בהתאם לאחוז הנכות שנקבע. הוראות אלה נועדו לספק תמיכה כלכלית לנפגעים, ולסייע להם להתמודד עם האתגרים והעלויות הכרוכים בנכותם.

שתפו:

Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Email

ליצירת קשר לייעוץ

כתבות קשורות:

נגישות