לפני חמש שנים יצאה האישה מביתה בטירת כרמל כדי להתפלל בבית כנסת. במהלך הליכתה, היא הייתה עסוקה בשיחה בטלפון הנייד שלה. כשחלפה על פני תעלת ניקוז שנותרה פתוחה, היא נפלה בחוזקה ושברה את כתפה ואת ברכיה. בעקבות התאונה היא הובהלה באמבולנס לבית החולים כרמל ולאחר מכן הועברה לשיקום בבית החולים האיטלקי. לאחר כחודשיים של טיפולים והחלמה, היא הצליחה לחזור לעבודה.
התביעה
האישה הגישה תביעה נגד העירייה, בטענה לרשלנות בכך שלא תחזקה כראוי את תעלת הניקוז והיוותה סיכון בלתי סביר להולכי רגל. להגנתם טענה העירייה כי הנפילה עצמה לא הוכחה, שכן האישה לא הביאה את אחיה, שלכאורה הגיע לזירת התאונה וסייע לה.
עוד נטען, כי יש להטיל על התובעת אחריות משמעותית משום שדיברה בטלפון ולא הקדישה תשומת לב מספקת כדי להתחמק מהמכשול.
פסק דינה של השופטת אפרת קריב השופטת קאריב קיבלה את התביעה, וציינה שעדות התובעת הותירה אצלה רושם מהימן ושהעירייה התרשלה במעשיה.
היא הצהירה, "זוהי רשת ניקוז שיצאה ממקומה ויצרה סיכון לא סביר מאמצע המדרכה ועד סופה". היא הסבירה בנוסף שמיקום הסכנה הגדיל את הסיכון לכל מי שעושה שימוש במדרכה.
עם זאת, השופטת קאריב גם הכירה בעובדה שהתובעת שקעה בשיחת הטלפון שלה והטילה עליה אשם תורם של 20 אחוז.
השופטת הדגישה את החשיבות של תשומת לב בזמן ההליכה, באומרה, "אדם שהולך ברחוב צריך לשים לב לדרך בה רגלו הולכת. מדובר בסכנה משמעותית וניתן היה להבחין בה".
ההשלכות הרחבות יותר
אירוע זה משמש כתזכורת לתפקיד האחריות האישית במניעת תאונות. בעוד שלרשויות המקומיות יש חובה לתחזק מדרכות בטוחות ומרחבים ציבוריים, על הפרטים להיות מודעים לסביבתם ולהימנע מהסחות דעת, כגון שימוש בטלפון הנייד בזמן ההליכה.
בנוסף, המקרה מדגיש את הסכנות המתמשכות של השימוש בטלפון הנייד בזמן ההליכה. לא רק שזה עלול להוביל לתאונות כמו זו שאירעה בנתניה, אלא שזה עלול גם לתרום לתקריות קלות יותר, כגון להיתקל בהולכי רגל אחרים או להיתקל במכשולים קטנים.
המקרה של האישה בת ה-65 בנתניה מדגיש את החשיבות של מודעות לסביבה והאחריות המשותפת של הפרטים והרשויות המקומיות להבטחת הבטיחות הציבורית. על ידי תשומת לב לסביבתנו והימנעות מהסחות דעת כמו טלפונים ניידים, נוכל לעזור למנוע תאונות ולהפוך את הרחובות שלנו לבטוחים יותר עבור כולם.
